ישר איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' כהן ואח'

פסק – דין

מונחת בפני תביעה להשבת תגמולי ביטוח בסך של 135,945 ₪ אשר שולמו למבוטח בגין תאונת דרכים.

רקע:

ביום 22.02.2011, בכביש נתיבי איילון לכיוון צפון, סמוך לעלייה למחלף השלום, ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה") בין הרכב המבוטח אצל התובעת, שהינו רכב מסחרי מסוג טיוטה (להלן: "רכב התובעת") לבין רכב פרטי מסוג סובארו, בו נהג נתבע 1 (להלן: "נתבע 1"), המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

לטענת הנתבעים, רכבם קיבל מכה ממשאית צד ג' אשר סטתה לעבר נתיב נסיעת רכבם, פגעה בחלקו האחורי שמאלי וגרמה לרכבם לאבד שליטה, להסתחרר ולפגוע ברכב התובעת. כמו כן, הדגישו כי המשאית ברחה מהמקום נשוא התאונה, ולא ניתן היה להשיג פרטיה.

אין חולק כי נתבע 1 נסע בנתיב הימני וסטה שמאלה לעבר רכב התובעת, שהיה משמאלו, אולם יש חולק באשר לנסיבות אשר גרמו לרכב הנתבעים לסטות.

לאור האמור, השאלה הצריכה לענייננו – האם משאית שהייתה במקום נשוא התאונה היא זו אשר גרמה לרכב הנתבעים לסטות, ועל כן יש לראות במשאית "גורם זר מתערב", אשר ניתק את הקשר הסיבתי בין רכב הנתבעים לבין התרחשות התאונה עם רכב התובעת.

לשם השלמות ייאמר כבר כאן כי התאונה נחקרה על ידי משטרת ישראל, ובסופו של יום תיק החקירה כנגד נתבע 1 נסגר מחוסר ראיות, מבלי שהוגש נגדו כתב אישום.

בנוסף לראיות שהוגשו, כולל תיק המשטרה המלא, מטעם התובעת העיד מר טל זוהר - עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג הרכב המבוטח אצל התובעת, ואשתו הגב' ציפי זוהר, שישבה לצדו בעת קרות התאונה (להלן: "עת/2").

מטעם הנתבעים, העיד הנתבע 1, כמו כן העידו מר אורן אלקיים - עד ראיה שנסע מאחור (להלן: "עד הראיה"), מר איתי אשכנזי שהינו בוחן התנועה המשטרתי שערך את חוות הדעת נ/1 – (להלן: "בוחן התנועה") ובת זוגו של הנתבע 1, הגב' בר רודף שלום, שישבה ברכב לצדו של הנתבע 1 בעת קרות התאונה (להלן: "עה/4").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה כי אשמו של אחר היה הגורם הבלעדי לתאונה.

לגישתו, להבדיל מגרסאות עדי התביעה, גרסתו של הנתבע 1 איננה עקבית, ומבוססת על השערות בלבד, מכיוון שבפועל הודה כי לא ראה את המשאית סוטה לנתיב נסיעתו. גם גרסאותיהם של עד הראיה ושל בת זוגו של הנתבע לא מסייעים לביסוס טענת ההגנה, מאחר ושניהם טוענים שכלל לא ראו את התרחשות התאונה בין המשאית לרכב הנתבעים.

לא זו אף זו, גם מסקנותיו של בוחן התנועה לא מסייעים לנתבעים להוכיח את טענתם. שכן, בחוות דעתו הבוחן מציין כי לא ניתן לקבוע מי משני הנהגים – נתבע 1 או נהג המשאית סטה לעברו של האחר. הגם, שסימני הבלימה שציין הבוחן בתרשים שסומן נ/3 דווקא מתיישבים עם המסקנה לפיה רכב הנתבעים הוא זה אשר סטה שמאלה לעבר נתיב נסיעת המשאית.

בנוסף, הדגיש כי ממכלול הראיות עולה, שהמשאית כלל לא ברחה מהמקום נשוא התאונה, נהפוך הוא, עמדה זמן רב בשול הימני של הכביש, ורק כעבור זמן מה המשיכה בנסיעתה.

לאור האמור, מבקש לקבל את התביעה במלואה.

לטענת ב"כ הנתבעים, עדי התביעה לא שללו את העובדה שבתאונה הייתה מעורבת משאית. גם עת/1 וגם עד הראיה העידו כי סטיית רכב הנתבעים הייתה לא טבעית, דהיינו שהמשאית הייתה

הגורם לתאונה.

כמו כן, ביקש ליתן משקל רב לעדותו האובייקטיבית של בוחן התנועה אשר חזר על האמור בחוות דעתו, שלפיה אין אחריות לנתבע 1 לקרות התאונה.

לגישתו, הוכחה טענתם כי גורם זר מתערב גרם לסטיית רכבם. הגם, שהתובעת לא סתרה את מעורבות המשאית בתאונה.